|
בחיי המסחר בעולם המודרני קיימים מספר אמצעי תשלום כמו למשל כרטיס אשראי, מזומן וכמובן שיק. השיק הינו אמצעי תשלום לגיטימי ולעתים אף הכרחי, כמו למשל בביצוע תשלומי שכר דירה (אף על פי שהיום ניתן לשלם שכר דירה גם באמצעות כרטיס אשראי), כמו למשל שאנו מעוניינים לשלם במועד עתידי ועל כן אנו נותנים שיק דחוי למועד הרצוי מבחינתנו ועוד כהנה וכהנה סיבות שונות ומשונות לשימוש בשיק כאמצעי תשלום. אין חולק כי מדובר באמצעי נוח לתשלום.
לצערו של כל אחד מאיתנו, פעמים רבות שיק שאנו אוחזים ומפקידים בבנק אינו בר פירעון (צ'ק חוזר, שיק חוזר) ומעמיד אותנו בפני שוקת שבורה ובאי ודאות כיצד לנהוג על מנת לגבות את הכספים המגיעים לנו בעד התמורה שהענקנו לנותן השיק.
במאמר זה נסקור בקצרה מונחי יסוד בנושא ונביא בתמצית את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפני האוחז בשיק שאינו בר פרעון.
למאמר המלא...
|
|
מאמר זה מופנה לכל אדם שבכוונתו להנשא בקרוב וגם לאלה שכבר נישאו, המאמר סוקר את האפשרויות העומדות בפני כל אחד מאיתנו לצורך שמירה על נכסים וממונות שישנם בידנו ואיך כדאי להשתמש בהסכם ממון בצורה יעילה.
למאמר המלא...
|
|
במאמר זה נתמצת את פסיקת בתי המשפט על ערכאותיו השונות (תביעות קטנות, שלום ומחוזי) בגין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן:"החוק" או "חוק הסלקציה").
פסיקה ענפה נכתבה בנושא חוק הסלקציה, לאור העובדה המצערת כי מועדונים רבים ברחבי ישראל נהגו ועדיין נוהגים בשיטה זו, ולאור התביעות הרבות שהוגשו בעשור האחרון (כידוע חוק הסלקציה חוקק בשנת 2000).
למאמר המלא...
|
|
מאמר זה עוסק בעניין תחרות בין שניים הטוענים לכתר באותו הנכס ובאותם המקרקעין. ישנן דרכים שונות להתמודד עם מצב זה בין היתר: רישום הערת אזהרה, ביקור בנכס טרם חתימה על הסכם ועוד.
למאמר המלא...
|
|
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן-"החוק" או "חוק איסור הפלייה"), בא להסדיר, בין היתר, את הכללים לפיהם חובה על בעלים של מקום ציבורי לנהוג בעניין הכנסת ציבור הבא בשעריו.
במאמר זה ננסה לתת מענה לשאלות נפוצות הנוגעות לנוהג המושרש היטב במספר לא מבוטל של מועדונים ברחבי הארץ, בנושא קבלת הקהל ודרכי הכנסת האורחים, ואפשר גם לקרוא לילד בשמו ולומר ללא חשש, קבל עם ועדה – "מדיניות הסלקציה".
למאמר המלא...
|
|
ככלל, עסקה במקרקעין דרושה רישום הלשכת רישום המקרקעין וכך היא גם מסתיימת.
כל עוד לא נרשמה העסקה- רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה, דהיינו, כל עוד לא נרשמה העסקה- יש לרוכש הזכות זכות חוזית בלבד (כפי שיורחב בהמשך) שתוקפה הוא בין הצדדים בלבד ולא כלפי כולם.
על כן נולד הצורך לחזק את זכויותיו הקנייניות של הרוכש כשהוא נמצא עדיין בשלב החוזי (עדיין לא רשם על שמו את הנכס).
הפתרון לעניין זה הוא הערת האזהרה, אך טרם אגע בהערת האזהרה בהרחבה, מעט רקע על עקרונות התפיסה בנוגע לרישום מקרקעין במדינת ישראל:
זכות קניינית וזכות חוזית:
זכות קניינית- היא זכות רכושית המתייחסת לנכס ופועלת כלפי מספר בלתי מוגבל של חייבים, זכות זו עדיפה על פני זכויות אחרות.
זכות חוזית- זכות אישית התקפה כלפי אדם או קבוצה מוגדרת, היא נתפסת כחלשה יותר מהזכות הקניינית ואינה בעלת המאפיינים הנתונים לזכות הקניינית.
למאמר המלא...
|
|
בית משותף הינו מבנה קבע שיש בו לפחות שתי דירות, כשהוא עומד על חלקה נפרדת ורשום בפנקס הבתים המשותפים (ס' 52 לחוק המקרקעין).
לכל בית משותף יש חלק הנקרא ה"רכוש המשותף", חלק זה כולל את כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, לרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, חדרי המדרגות, מעליות ,מקלטים וכיוצ"ב. מדובר לרוב במתקנים המיועדים לשרת את כל בעלי הדירות בבית המשותף או מרביתם. (ס' 52 לחוק המקרקעין).
היחסים המשפטיים בין הדיירים בבית המשותף מוסדרים באמצעות תקנון- מצוי או מוסכם.
למאמר המלא...
|